|
|
42 שני נרדימון | תומר עינת איך אני אגיד את זה ? יש כל מיני כיוונים . . . יש בחורות שמגיעות לתחום מתוך עוני, עייפות מהעוני, והן רוצות לצאת מזה . יש בנות שדווקא מגיעות ממצב כלכלי טוב . הן פתאום מפסידות עבודה מכניסה ולא מוצאות משהו אחר . אני הגעתי לזה מתחום של קזינו, והתרגלתי לסכום מסוים של משכורת והיה לי קשה למצוא משהו דומה . הייתי אם חד-הורית, והתאים לי חיי הלילה, וזה לא הרבה שעות עבודה, ו . . . כל היום . . . זה הספיק ( טינה, בת ,30 עובדת עשר שנים כחשפנית ) . בדיוק נפרדתי מבעלי ו . . . אני לא מעריכה כל-כך את עצמי אבל שכל יש לי . אז חיפשתי מקום וסך הכול [ למרות ש ] זו עבודה עם המון לחץ ועצבים, אני מרוצה . זה הרבה כסף . והייתי צריכה כסף ( יוליה, בת ,28 עובדת שלוש שנים בעולם החשפנות ) . ניואנס נוסף לגורם הכלכלי שהוצג על ידי החשפניות בכל הנוגע לכניסתן לעולם החשפנות ולשהייה בו הוא השגת תחושה של שליטה ( אמיתית או מדומה ) בחייהן . סכומי הכסף הגבוהים שאותם הן מרוויחות בפרק זמן יחסית קצר והחופש המוחלט לבזבז אותו כאוות נפשן מעניקים להן תחושה נתפסת ( סובייקטיבית ) חזקה של עוצמה, יוקרה ושליטה, לעתי...
To the book |
|
|