|
|
מרלין וניג 86 תקדים לחברה החרדית בעיקר באמצעות הנשים . אחת התופעות המעצימות את הנשים בתחום היא תופעת הקמתם של בתי ספר ומסלולים מקצועיים בנושא . פתיחתם ממחישה את היקף המהפכה ומלמדת על עתיד מפותח יותר של תעשייה אשר מתהווה ומעניקה לנשים לגיטימציה לבחור בתיאטרון או בקולנוע כמקצוע . ההיתר שניתן לנשים לעסוק בכך נובע, בין השאר, מההכרה הכלכלית של העיסוק בתחום זה . תהליך פתיחת בתי הספר החרדים לדרמה דומה ביסודו לתהליך שהתרחש בתיאטרון הישראלי ) וקדם להתפתחות הקולנוע ( . על נחיצות פתיחת בתי הספר להכשרה מקצועית ניתן ללמוד מהתפתחות התיאטרון הישראלי בראשיתו : על אף תרומתו של התיאטרון לחשיפת כישרונות רבים, "קשה היה להתעלם מהעובדה שלעתים קרובות חסרה הייתה להם הכשרה נאותה . מבקרים ובמאים 76 היות שלא ניתן היה להתעלם אורחים לא חדלו להצביע על כך" . מהביקורת שספג התיאטרון מראשיתו, נעשו ניסיונות לתת מענה הולם לתהליך הכשרת השחקנים . בין הניסיונות הבולטים היו הסטודיו של תיאטרון הבימה ) שהתקיים שנתיים, אך לא הצליח להסמיך אף לא כיתה אחת ( והסטודיו של תיאטרון האוהל ) ששימש 77 בית ספר לדרמה באופן מצומצם כפי שאפשרה...
To the book |
|
|