א. הדיאלקטיקה של התבוסה: ה"צייד" הופך ל"שבוי"

רעיה מורג 142 ניתן לזהותו . במלחמת וייטנאם, כמלחמה הפוסטמודרנית הראשונה, נוצר קושי באבחנה בין חיילי הדרום והצפון, מצד אחד, ובעיקר נוצר טשטוש של הגבולות 192 בין חיילים לבין אזרחים, מצד אחר . בין אם הטקסט עוסק לכל אורכו ברמה העלילתית בעימות קרבי עם האחר הווייטנאמי הנסתר, עימות המלווה בהרג נוראי ) כמו ב זעקת הנשרים ( , ובין אם מדובר בסצינות קרב בודדות המופיעות כ"פלשבקים" בעלילה של לאחר המלחמה ) כמו ב נולד ב – 4 ביולי ( , הנפילה למלכודת היא סיטואציית מפתח, הקובעת את אופן התפתחות הדרמה, ומגדירה את העולם המתואר . זהו עולם של חרדה, המלווה 193 התבוסה משמעה נפילה בסיטואציה באשמת התבוסה ) "תסמונת ג'ון וויין" ( . הבסיסית של שבי — בתוך מלכודת של האויב — ריאלית ו / או מטפורית . תסריט טיפוסי זה של כניסה למלכודת מוות קובע, לדעתי, את הגבריות כמיטלטלת בין שתי עמדות סובייקט : היות "צייד", כלומר, מנצח — מי שהסובייקטיביות שלו תמומש לפי קודים של דומיננטיות ושליטה גברית . או היות "שבוי", כלומר, מובס — מי שהסובייקטיביות שלו תתמוטט תוך הנצחת 194 לאפשרויות מימוש אלה ) היות "צייד" או היות "שבוי" ( , כפי חוסר הא...  To the book