שער שלושה־עשר רשות חינוך ממלכתית

211 24 68 . ברח"ל בתך הקטנה יעקב-ישראל היה מוכן לעבוד את לבן, דודו, שבע שנים ועוד שבע שנים למען הדבר היקר לו ביותר - רחל . רוב הישראלים רואים בחינוך ילדיהם דבר יקר להם ביותר, ובכל זאת איננו עושים למענו די . זה לא בשל רשלנות, אלא בגין שיטה בעייתית שצריך לשנותה . בישראל כיהנו בעשרים ושבע השנים האחרונות חמישה-עשר שרי חינוך, כלומר פחות משתי שנות כהונה בממוצע לאחד . מערכת החינוך בנויה לטווחים קצרים : בא שר, מגדיר יעדים, משנים כיוון ואז הוא הולך ובא שר אחר . משרד החינוך הישראלי מתכנן לטווחים קצרים, ואילו החינוך הוא שתילת חרוב, שרואה שנים קדימה . השיטה הקיימת, שהשר הוא המעצב הבלעדי של יעדי החינוך, הופכת לבעייתית במיוחד בתקופות של שינויים מואצים . לשרים שעומדים בראש המשרד יש סדר יום משלהם ; הוא אינו חופף בהכרח את צורכי מערכת החינוך . אם לשר יש עניין בתוצאות מדידות קצרות טווח ( בגרויות, מיצ"ב, פיז"ה ) , שיהיו עבורו קרדיט פוליטי להמשך דרכו, אין זה בהכרח האינטרס של החינוך . יתרה מכך : קרוב לוודאי שזה עומד בסתירה לצרכים של המערכת, שאמורה לפעול על בסיס שיקולים ארוכי טווח . העולם השתנה, והשפעות השינ...  To the book