|
|
משה שוקד 98 נחותות משאבים של קהילות מהגרים חדשים המתקבצים בגבולות המרכז הגיאוגרפי של העירוניות הישראלית . הקורא הישראלי מכיר היטב את תולדות הקמת המדינה, העלייה ההמונית שחלה בעקבותיה ותהליך פיזור האוכלוסייה שהוביל חלק ניכר מהאזרחים החדשים, "העולים", להתיישבות באזורים המרוחקים יותר שסופחו לגבולות המדינה . וכך, לאחר שאוכלסו הכפרים והערים שהתרוקנו מתושביהם הפלסטינים, הוקמו למעלה ממאתיים יישובים חקלאיים ) "מושבי עולים" ( וכשלושים יישובים עירוניים ) "עיירות פיתוח" ( . בחלק הדרומי של ישראל נוסדו או שוקמו אחד עשר יישובים עירוניים שכמה מהם הצדיקו במשך הזמן את תקוות המתכננים ) במיוחד באר – שבע וקריית – גת ( , ואילו רוב העיירות האחרות נשארו מחכות לפיתוח שאיחר לבוא . תרמה לפיגור זה הסתמכות התכנון על תעשיות עתירות עבודות לא מיומנות בתמיכה ממשלתית ) במיוחד מפעלי הטקסטיל ( , שבהדרגה לא עמדו בתחרות הכלכלה העולמית, אשר העתיקה תעשיות מסוג זה למדינות העולם השלישי . עם זאת חלו גם תהליכים לא מצופים כגון מקרה נתיבות, עיירה חסרת יתרונות לכאורה אשר הפכה למרכז שוקק של פעילות דתית ושזכתה לכינוי "עיר הבאבות" מאז...
To the book |
|
|