שמיו של גוגול

109 עוזרת לנו לזהות בהן את מכרינו הישנים . היא עומדת ליד העריסה מצוידת באש - ומקום ההתרחשות מתגלה לעין רואים למרחקים, עד קצווי תבל . אך איזה מין מקום הוא זה שיושביו זקוקים למורה דרך עד כדי כך, שצריך לבאר להם את ענייני הטופוגרפיה הפשוטים ביותר ? תור הזהב הרוסי הופיע כמו מאליו, ללא תנופה, ללא ימי קדם משלנו, ללא ארכיטיפים וסמלים משפחתיים . לציוויליזציה המערבית יש חדר ילדים משותף, חלל פנימי סגור שההיסטוריה של העת החדשה איננה מציצה לתוכו . זהו אלבום משפחתי, זוהי העת העתיקה היקרה לליבנו, המשרתת את בני האדם נאמנה עד היום כלשון אוניברסלית . גוגול נעשה לדידה של רוסיה עת עתיקה שכזאת ; כמדומה, אחרת לא הייתה לנו כלל . כיצד מתפקד החלל הפנימי הזה, מה היחס בינו לבין החלל החיצוני ? מהו היחס בין רוסיה של גוגול לרוסיה של ימי הצאר ניקולאי ( או, למשל, לרוסיה של ימי פוטין ) ? היה אפשר לתאר זאת על פי ההיגיון 136 כרקיע השביעי הנראה-ואינו-נראה אשר משוך של דניאיל אַנדרֵיֶיב : ככובע על עמוד האוויר הרובץ מעל למדינה . כל הדברים החשובים ביותר, כל מה שזקוק להסברים או מה שהנו עצם ההסבר, מתרחש דווקא שם . זהו החלל הפנ...  To the book