שלשום היום

61 בעימות הרוסי-אוקראיני או בעימות אחר כלשהו, אישי יותר - ומתברר שקל לחבוט על ראשיהם של אלה ואלה גם יחד באמצעות אותן שורות . בחילופים אלה ( שאינם חילופי רעיונות, אלא חילופי עננות מטושטשות של כוונות והערכות ) הכול הוא "בערך" ו"בקירוב" מלכתחילה, הדיבור נחוץ לא לקביעת אבחנה אלא להסוואתה . לשם כך פותחה שיטת ההתוויות, גמישה משום היותה רופפת : יש לומר על האדם או על הדבר רק את המהותי ביותר - האם הוא זר או משלנו 87 אנשי ( כלומר, רע או טוב ) , ותו לא . בוגדים בעמם, אנשי הצ' . ק . , 88 בריונים פשיסטים - הקולאז' המילוני הזה מודבק ממרכיבים בַּנדֵרָה, שהתיישנו עוד במאה שעברה . זה יוצא קצת ססגוני מדי, מה שעלול להטריד : בולט לעין היעדר סטיליסטיקה אחידה, היעדר הרצון הנחוץ כדי לעשות את הסגנוּן לטוטאלי, כדי להתיך את שמיכת הטלאים של השאילות למיצג דיבורי גדול . נדמה שהכי קרוב לכך הגיעה הדוּמָה 89 המכונה הקולקטיבית שלה הממלכתית של הפדרציה הרוסית, הבולסת-לועסת . עצם יכולתן של מילים מסוימות להגיח מתוך האין ולהתמלא דם רענן עלולה להפחיד, אך במקרה זה ניצבת מאחוריהן כעין דוקטרינה חדשה, שלא נקראה בשם ולא זוהתה - ...  To the book