גניבת המבט שיחה עם תמר ברגר

עובד ארכיון 48 הפעולה גורמת לסילוק המוחלשים, הנתונים למרות אלימה . רוצים להדיר ולדחוק קבוצות שונות באוכלוסייה . אני חושבת שהאינקלוסיביות היהודית חזקה, והיא לא קיימת במקרה של ערבים, אבל עדיין זו דחיקה והדרה . מ״ק : אני לא רוצה לחבר ביניהן, מסיבות פוליטיות . יש פער בין סכסוך פנימי לסכסוך שאינו פנימי . זה מהותי . ת״ב : אני לא חושבת שהכוח הפוליטי והאידיאולוגי הוא הכוח היחיד . יש גם כוח מעמדי וכלכלי וחברתי . אני לא יכולה שלא לראות גם את הסיפור החברתי-כלכלי כחלק מהתמונה, ואני לא חושבת שזה פוגע בעוצמות ההבדל ובדחיפות . אבל יש גבול, כי אפשר להשמיד ולגרש הכול . מ״ק : הפרויקט שלי מדבר ערבית . כל המקומות שאני מצלם קשורים לערבים . זו בחירה פוליטית . ת״ב : ואגב הצילום כפעולה פוליטית, אני שואלת את עצמי על מידת האפקטיביות שלה, או במלים אחרות, על מגבלות הכוח שלה . האם פריים שחוזר שוב ושוב בגרסאות שונות לא נעלם מתישהו מהעין השבעה ? האם המעמד האקטיביסטי של הצילום לא נחבל ? מהי המשמעות שלו אז ? לא אפליא אותך אם אספר שאני אמנם קוראת את הדיווחים של גדעון לוי, שותפך במשך הרבה שנים, מהגדה, אבל לפעמים צריכה ל...  To the book