|
|
89 שהרי היא נכתבת . "לְעוֹלָם נִרְאֶה אֶת הָאָרֶץ מִנֶּגֶד, / וּמַהִי שִׁירָה ? " הוא שואל, ועונה, במקום אחר, "יֵשׁמֵאַיִן / אֶל אַיִן" . לפחות לפי שיריו, תפישת העולם של בר-כוכב אכן פסימית מאוד . "בְּמִדְבָּר הַיָּם הַתִּיכוֹן אֱלֹהִים / פִּזֵּר אוֹתָנוּ, כְּשַׂלְוִים צְהֻבִּים, עֲדִינֵי פְּלוּמָה, / רוֹבְצִים בַּחוֹל הַלּוֹהֵט בִּילָלָה / בִּבְכִי עָמֹק" . אמנם "בִּשְׂדֵה הָרְאִיָּה לְרֶגַע, כְּזִקּוּק דִּי נוּר / אִישׁמְהַבְהֵב אֶל זוּלָתוֹ", אבל גם אז הוא "מַקִּישׁעַל עֶצֶם / הֶחָזֶה, תֵּבַת תַּכְשִׁיטִים רֵיקָה" . מכיוון שהפסימיוּת הזאת מהדהדת את דמות אביו של המשורר ( "עָקַרְתָּ מִמְּלּוֹנְךָאֶת הַמִּלָּה אַהֲבָה וְאֶת / הַמִּלָּה אֹשֶׁר", מתריס הבן ) , קשה להתכחש לפרשנות מהסוג שבר-כוכב מבקש לדחות . הקושי אף גובר לנוכח שורות שכמו-מאיירות את התיאוריה הפסיכואנליטית : "בְּכָל גּוּף מֻטְבָּע חֲלוֹם אָבוּד : / יֶלֶד נוֹשֵׂא יָדַיִם, מִשְׁתָּאֶה ( . . . ) נׂכַח אִיקוֹנוֹת הוֹרָיו הוּא נֶעֱקָד / אֶל קוֹרוֹת / חַיָּיו" . ובכל זאת, הפרשנות מושהית לרוב או נדחית הצדה מפני המלים המדודות וההדור...
To the book |
|
|