|
|
72 לְפִי הַתָּכְנִית : / אַתְּקוֹרֵאת לָאוֹר — יוֹם / וְלַחֹשֶׁךְ— לַיְלָה ( . . . ) אֲבָל כְּבָר לַמָּחֳרָת הַכֹּל מִשְׁתַּבֵּשׁ : / אֵינֶנּוּיְכוֹלוֹת לְהַבְדִּיל / בֵּין מַיִם לְמַיִם, / וּבֵין מַיִם לִתְהוֹם ( . . . ) אֲנַחְנוּמַכְרִיזוֹת : הַפְסָקָה . / אַתְּ— אַתְּ / וַאֲנִי — אֲנִי" . נדמה כי האהובה נבהלת ממסירותה של גרנות, מהתלוּת שהיא מפתחת בה . נהדר האופן שבו היא מציגה זאת לפניה : "'הָעֻבְדָּה שֶׁחוֹרֵי הַמַּנְעוּל שֶׁל שְׁתֵּינוּ / דּוֹמִים כָּל כָּךְ / אֵין פֵּרוּשָׁהּשֶׁרַק אֲנִי / מַחְזִיקָה בַּמַּפְתֵּחַ'" . ייתכן שהיא רק מבקשת לעצור את הסחרור לפני שיהיה מאוחר מדי ( "'לְוַתֵּר עָלַיִךְהִיא הַדֶּרֶךְהַיְחִידָה / לֹא לְוַתֵּר עָלַיִךְ', אַתְּאוֹמֶרֶת" ) , אבל גרנות מבינה את משמעותם האמיתית של דבריה המעורפלים . "כְּכָל שֶׁתִּדְאֲגִי לִי יוֹתֵר / כָּךְאֶהְיֶה יוֹתֵר בּוֹדְדָה . / כְּמוֹ בְּמַחֲלָה, כְּשֶׁהָרוֹפֵא סוֹרֵק בְּעֵינָיו / אֶת פֶּלֶט הַבְּדִיקוֹת וּמְמַלְמֵל : 'אֲנִי דּוֹאֵג' / אֲבָל אֵין בְּכָךְלְהַפְחִית אֶת הַכְּאֵב" . רגע לפני הפרידה הבלתי נמנעת, מגלה האהובה נד...
To the book |
|
|