מרומם, פראי, משפיל

63 הספרות העברית, כזאת שלבן-שמחון יש בה חלק . ובלשונו : "לתפוס חזקה בהיסטוריה באופן פעיל, לא רק לטעון לעוול אלא לתקן את העוול" . כך, אף על פי שגם לגרסתו בן-שמחון ראתה את עצמה כמשוררת אוניברסלית, "וכיוצר שגדולתו חורגת ממשחק ההשתקפויות הישראלי", לא מעט מהמאמרים בספר מאירים את הפן המזרחי והמעמדי, הפמיניסטי והמתמרד שבשירתה . ראייה זו אינה נדמית כנכפית על שיריה, אלא כנובעת מתוכם, והטענה המובעת בה משכנעת ומרתקת — גם בהקשר של השיח ההיסטוריוגרפי החדש, שיח המיעוטים, וגם בהקשרו של הגל הנוכחי, המעניין והמרגש כשלעצמו, בשירת יוצאי ארצות האִסלאם בישראל . אלא ש'שירת מרים' אינו נקרא כעוד ספר תיאוריה . דמותה של בן-שמחון מצוירת בו בקולאז' של שירה ופרוזה על ידי שורת כותבים בעלי עין רגישה ויד מעודנת . סיפור חייה, החל בילדותה בקטמונים, דרך שירותה הטראומטי בשב"כ וכלה בהתמסרותה הטוטאלית לשירה ולאורח החיים האנטי-בורגני, התמסרות שסופה באובדן היכולת להבחין עוד במציאות, סיפור זה גם נקרא כרומן מרתק ומוסיף נדבך לתמונה הקבוצתית של השירה הישראלית . בתמונה זו מופיעים לצִדה לרגעים דוד אבידן והאחיות דפנה ושבי שחורי, מא...  To the book