אל מתחת לאדמה ומעבר לרקיעים: שוטטות עם פקיר

102 האינדו-אסלאמית המעודנת, על ההגות המופשטת של המיסטיקה הסוּפית מימי הביניים ועד היום ועל מסורות המוסיקה והשירה שזכו בתמיכת שולטנים וקיסרים - לבין דלהי של מטה : מוכי גורל, נדכאים, אלה שסטו מכל מסלול, וקדושים מטעם עצמם . באופן מפתיע הוא פתח אתי בשיחה ; מדובר במעשה שאינו מאוד מקובל . לרוב ייטו המבקרים במקום להתכנס במכאוביהם בתקווה להיוושע מהם ולו להרף עין של חסד, ובכל מקרה ההפרדה המגדרית במקומות מסורתיים היא חדה מאוד . אבל הוא לא היה אדם צפוי, ובמבט זריז היטיב להבחין שגם אני איני מתנהלת באופן השגור שבו זרים מתנהלים במקום . באתי לבד, ללא ליווי, ללא פטרון גברי שיחצוץ ביני ובין ההוויה הגועשת של מתחם הקבר הקדוש . נראיתי נינוחה במקום שממנו תיירים, לרוב, ממהרים להימלט . למה להימלט ? משום האינטנסיביות והדחיסות באתר ובסמטאות הבזאר המובילות אליו - סמטאות גדושות עד מחנק, עד שלרגעים המבקר אינו הולך אלא נדחף על ידי זרם אדיר של עולי-רגל ללא יכולת לבצע ולו צעד בכוחות עצמו . קושי נוסף נעוץ בתחושה שהאתר מתנהל על פי חוקים משלו, שאינם נגישים לזר ולעתים אף עוינים אותו, כמו למשל הרגלם המגונה של המוכרים בבז...  To the book