מציאות מזוקקת פעמיים: מִתווי אמנותו של בורחס

206 54 עלול להימנע מהערות נבונות ולהסגיר את טיפשותו . . . " הסיפור-המסה של פייר מנאר הוא מרכזי ביצירתו של בורחס ( אגב, זה גם סיפורו הראשון ) , שכן בו הוא מפתח בדרכו המבריקה את תפיסת היסוד שלו, הרואה בסופר את הקורא המושלם, החוזר על ספר קיים, מתוך הפרספקטיבה והניסיון של בן זמנו . "אתה, בעצם, ביססת את כל הספרות שלך על הספרות עצמה, במובן מסוים", אומר עמיתו, ובורחס עונה : "זו יכולה להיות טענה כנגד הספרות שלי, אך למה ? ברבים מסיפורַי ושירַי הדמות המרכזית היא איש ספרות . ובכן, פירושו של דבר שאני סבור כי הספרות לא בלבד העשירה את העולם בכך שהעניקה לו ספרים, כי אם בכך שפיתחה אדם מטיפוס 55 אלא שהדברים, כמדומה, מורכבים יותר ממה חדש : איש הספרות" . שמגלה בורחס בשיחת הרעים המצוטטת . כדי להבין את העניין שמעוררת האמנות כנושא, והיוצר כדמות, ביצירתו של בורחס, צריך להבין את משמעות מעשה היצירה לגביו . הביטוי הישיר לעניין זה הוא, קודם כול, באשכול יצירותיו על יצירות, או על תהליך יצירה, או סיפוריו על סופר שכותב סיפור . אך כביצירת כל אמן בעל ייחוד מובהק ( אני נמנעת מן התואר "מקורי", שבורחס היה מבטלו מכול וכול...  To the book