גובה, עומק ורוחב המבט: על הפרוזה של איזק דינסן

198 הנשלטת מזה דורות רבים בידי משפחת אצולה, והיא עוברת בירושה מאב לבן . זהו עולם מסודר וממוסגר, בנוי ממעמדות מוגדרים היטב, שבו כל מעמד יודע את מקומו וכל מין את תפקידיו . הבניינים והצמחייה כאחד, מגלמים את שלושת הקשרים הבסיסיים של בן המקום אל העולם : הקשר אל האדמה, הקשר אל השמים והקשר אל בני מינו, אורחם ורבעם, כלומר - אל התרבות . אל נוף עתיק זה ותמונת העולם המוצקה שלו מגיע אציל צעיר - אדם שמו - אחיינו של בעל האחוזה . זהו אינטלקטואל צעיר, איש העולם הגדול, המביא עימו ממיטב הרעיונות ההומניטריים של הזמן : חירות הפרט והאדרת היחיד, צדק חברתי ואחווה אנושית . צירוף מקרים, אך גם כוח סמוי, מניעים אותו לשוב אל מחוזות אבותיו, אף כי דנמרק היא פרובינציה שמרנית לעומת אנגליה שממנה הגיע . הוא שב, למרות העובדה כי לא הוא היורש המיועד . השליט בפועל, דודו הזקן, אשר אמנם התאלמן ושׁכל את בניו, נשא לא מכבר אישה צעירה והיא שתלד לו את היורש המיוחל . המפגש בין שני הדורות - האציל הזקן ואדם, אחיינו הצעיר, הוויכוח ביניהם על סדרי עולם, אדם וגורל, הם לב ליבו של הסיפור . אך ברקע, כמעין עלילת משנה, מתרחש אירוע אחר, המאיר...  To the book