sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
37 מְגַשֶּׁשֶׁת דַּרְכָּהּ כְּעִוֶּרֶת, בַּנָּתִיב הַצַּר, לֹא נוֹדַע . וּלְפֶלֶא לָהּ : הַשַּׁלְהֶבֶת זָעָה . . . תֹּף בְּיָדָהּ מָגְבָה וְהִיא כְּמוֹ נֵס שֶׁל לָבָן וּכְמוֹ מִגְדַּלּוֹר נָגְהָה . הערה על שירהּ של אחמטובה : בשיר המוזר הזה של אנה אחמוטבה נרמזת כפילות - שתי דמויות שהן אחת - כפילות פנימית החוזרת בכמה וכמה משיריה של המשוררת הרוסית הגדולה . הדמות האחת הפכה חירשת ומשמימה מרוב צער, ועל מקומה באה אחרת להחליף אותה, במין טקס חילוף משמרות ליד המשואה הגבוהה, האש הבוערת . בואה של האחרת, הקוראת לעצמה אחות ונושאת חליל, מבשר לראשונה את מותה . היא מכירה בכך שהשנייה באה בדרך ארוכה וקשה, והיא מוותרת לה על מקומה . נראה שהצער היה מקורו של המוות הרוחני ( שהרי היא ממשיכה לחיות ) והצער המשתק אינו עושה אותה ראויה עוד לתפקידה . יש כאן אפוא שיר-צומת, על שינוי פנימי האומר שינוי פואטי, ועל מקומם של הצער והשמחה במעשה היצירה . התפרסם לראשונה בעיתון 'הארץ', 26 באוגוסט 2005  To the book
הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help