פרק שלישי: "מַה פֵּשֶׁר הצִפּוֹר הַזּוֹ שֶׁבְּחֵיקִי" — זמן החניכה

67 הספֵרה הפרטית, השמורה לנשים, לבין הספֵרה הציבורית . אנטיגונה יצאה למערכה פוליטית בשם השושלת הנשית, ובה בעת ערערה את הגבולות ואת חוקי המשחק שבהם מותנית מערכת המיונים המודרנית . במילים אחרות, אנטיגונה קיבלה את מודל החניכה הנשי ודחתה אותו בעת ובעונה אחת . גם הרכבי, כפי שיתברר — אף שהקובץ 'כי הוא מלך' הוא הסדור ביותר שלה מבחינה ריתמית ומבחינת המבנה שלו, המכיל רצף — מסבכת ומסיטה את מרבית תווי ההיכר והתנאים של הפרדיגמה הלירית ביחס לכינון הקול השירי . לטענתי, שירתה של הרכבי חורגת מהנורמות הליריות של סיפור החניכה המקובל בשירה העברית, ולפיכך היא חורגת מהממד ההיסטורי של הקשרה . לא זאת אף זאת, שיריה בקובץ מעלים תמונה מורכבת של מנגנונים סבוכים וסותרים של חניכה סובייקטיבית ושירית, בלי שיתמסרו אלה לאלה באופן מלא . השירים נעים בין תמונות מיתיות לדימויים ליריים מובהקים, מדובבים דגמים פסיכולוגיים של צמיחה והתגבשות לצד רמזים פתייניים לתמורות מיסטיות, ומתחת לפני השטח, לכל אורך הדרך, מושג הקול השירי, מאותגר ונפרץ — והמבע השירי מופגן גם בשל העיכוב הדרמטי של עצם הפקתו . הדוברת השירית של הרכבי, העושה כל ש...  To the book