|
|
183 נספח 1 : לתולדות האוצר העברי ( סקיצה ) 183 משנפטר ש״ץ ב- ,1932 עבר לפיד “בעל-הבית״ של המוזיאון לידי מרדכי נרקיס, שהיה ידוע בעיקר כהיסטוריון-יודאיקה, למשל בנושאי חנוכיות או אמנות יהודי תימן, הגם שרשמית הוגדר תפקידו כ״אוצר״ או כ״מפקח״ . ספק רב אם התערוכות שארגן נרקיס במוזיאון תואמות את מושג האוצר כפי שהיינו רוצים להגדירו כיום : לא נמצא אף לא מאמר-תזה קטלוגי אחד של נרקיס, וּודאי שהאוונגרד של זמנו לא קיבל ביטוי של ממש במוזיאונו, אם לדבר בלשון המעטה . יתר על כן, הצהרת הכוונות המוזיאליות של נרקיס ב אמנות מספר ,1 ,1940 מתייחסת אך ורק לאמנות יהודית ולהעמקת האוסף . תערוכת האוסף הארצישראלי שפתחה את האגף הישראלי ב- 1940 ( בעזרתו של ד״ר פריץ שיף ) כללה הרבה ירושלמים “גרמניים״ מה״מילייה״ המקומי, ומספר תל-אביבים “צרפתיים״ ותיקים, אך ללא זריצקי למשל ( ! ) . ביסודו, נשאר נרקיס נאמן לקו ה״לאומי״ של פרופ׳ ש״ץ ( תערוכת “עדות לעם״, 1953 ) , ואין תימה שמרבית התערוכות שהוצגו בבית-הנכות בתקופתו היו של אמנים יהודיים מאירופה, או של אמנים ארצישראליים שאינם מזוהים עם האוונגרד ( רובם ירושלמיים ) : אברהם גולדב...
To the book |
|
|