|
|
אוצֵר-גרילה 138 של הכינרת ושל ההבטחה שנתלוותה אליה באפוס ובאתוס הציוניים . בזה אחר זה, הציגו אמני הסדרה עמדה ביקורתית נוקבת כלפי האידיאליזציה של הכינרת, וזו נתגלתה עתה כאלגיה, כקינה על חלום שנגוז . רבים מאמני הסדרה הכירו את הכינרת וסביבותיה מתקופת ילדותם ונערותם, אך היא לא עמדה במבחן ההתפכחות : תמימות ואופטימיות של יישובים חלוציים, ואפילו מעשי נסים שהכינרת מזוהה עמם, הוציאו מתוכם שדים שאכלסו את מרבית התערוכות . אני מאמין שבזכות ההתמדה בסדרה אינטנסיבית של תערוכות המתחלפות מדי חודש, והדפסת קטלוגים שבסוף השנה נכרכו כספר ( כינרת שלי - מאייסטרים בבית-גבריאל , 2007 ) , ובזכות איכות היצירות שהוצגו, נהפך החלל הצנוע והנידח של בית-גבריאל למקום מכובד, הגובר על המדרוג הנהוג של מרכז לעומת פריפריה . זו לא היתה ההתנסות הראשונה שלי בהצגת תערוכות-יחיד של אמנים . אבל לעומת הסדרה עליה סיפרתי בפרק על סדרת “הקומה הראשונה״ ( 1987 ) , שבה באתי אל פינות “חשוכות״ של אמנים ארצישראליים נשכחים, הרי שעתה באתי אל “כוכבי״ עולם-האמנות הישראלי של אותן שנים . אמנם, כמעט כולם כבר הוצגו בתערוכות “אולם״ מ- 1981 - 1982 ובת...
To the book |
|
|