|
|
מיומנו של אוצר : תערוכות-הביאנלה, 1993 , 1995 91 שתתגבר על הביתן - למשל בקישורו לפעילות-חוץ, בעבודת- גג או בעבודה הלופתת את הבניין כולו . - הסיכוי של ישראל לזכות במדליה בביאנלה דומה לסיכוי שלה לזכות במדליה באולימפיאדה . התקציב המוגבל, היעדר תמיכת אספנים וגלריות, מיקומה התרבותי, גודלה, מעמדה הפוליטי - כל אלה אינם מותירים לה סיכוי של ממש מול הענקים מהמערב ומהמזרח . ואף על פי כן, חובה עלינו לחשוב בגדול . - אוצר-ביאנלה חייב ללכת לאורך מסלול-חייו : יש אמנים שהוא הלך עמם כברת-דרך או שהיו לו לאבני-דרך . מכאן ידלה את מועמדיו . תהיה זו טעות להחליט לצאת לדרך עם אמן המזוהה עם דור אחר, מנטליות אחרת, אפילו אידיאולוגיה אחרת . בשעתו, לפני שנתיים, הכרזתי בתוכנית טלוויזיה שהייתי בוחר בנחום טבת כאמן לביאנלה ( היה זה על רקע בחירתו של אדם ברוך ביעקב דורצ׳ין ) . נחום טבת הוא פסל מצוין, אבל כיום אני סבור שאינו מתאים לרוח הביאנלה, מה גם שקיים פער בין המנטאליות השכלתנית-קרירה של פסליו לבין המנטאליות הדרמטית יותר שלי . וזו רק דוגמה אחת לקו החשיבה הזה, המסביר גם מדוע לא אוכל ללכת עם יריב אידיאולוגי כצבי גולדשטי...
To the book |
|
|