|
|
הסיפור הפועל דע בני שזהו תשובה האמיתית כי קב ״ ה אוהב את האדם להיות מוכנע ומושפל לפניו ויזכור יום המות בבואו ובצאתו בשכבו ובקומו ובלכתו בדרך, וזה לא אפשר באכילה ובשתיה ובמלבושים נאים, שהתורה אמרה ״וישמן ישורון ויבעט״ [ דב׳ לב, טו ] . בנוסף לתשובת ״הקנה״ בה נהג ר׳ יעקב יוסף באופן קבוע, מוסיף ״שבחי הבעש״ט״ ומספר כי אחת לחודש הוא היה מתענה באופן נסתר תענית שנמשכה שבוע שלם, מיום ראשון ועד לשבת . המשך הפִּסקה מ״שבחי הבעש״ט״ מספר על תענית כזו שערך ר׳ יעקב יוסף בשנה השישית לתעניותיו, שהיא השנה האחרונה לתהליך התשובה על פי המתווה ב״ספר הקנה״, ובמהלכה שומע הבעש״ט ( שהיה כבר למורו של ר׳ יעקב יוסף ) כרוז מן השמים 5 הבעש״ט שמורה לו לגשת במרוצה אל תלמידו, שאם לא כן ״יתבטלו מוחין שלו״ . נוסע אליו בחפזון עד שמרוב מהירות ובהילות מת אחד מסוסיו היקרים, וכאשר הוא מגיע אליו הוא מצווה עליו לאכול : ככה התענה ה׳ [ = חמש ] שנים . ובשנה השישית אירע שהתענה משבת לשבת, והבעש״ט הי׳ [ ה ] בדרך ושמע כרוז : מהר רוץ אליו במרוצה, כי היום יתבטלו מוחין שלו . רץ אליו במרוצה גדולה עד שמת לו סוס בדרך שווה עשרה אדומים . ואמר ...
To the book |
|
|