|
|
פרק א : לשאלת ראשיתו של הסיפור החסידי 9 שמעתי מהרב המפורסם החסיד וחכים דק״ק פולנאה, שהי׳ [ ה ] אב״ד [ = אב בית דין ] בק״ק שאריגראד : שמע שהבעש״ט בא לק״ק מאהליב, אמר בלבו אסע גם אני, כי לא היה עדיין חסיד . ונסע, ובא בעש״ק [ = בערב שבת קדש ] אליו קודם תפילות בוקר, ורא׳ [ ה ] שהבעש״ט עִשן לולקי׳ [ ה ] [ = מקטרת ] והיה דבר 65 ואח״כ בשעת התפילה בכה בכיה גדול׳ [ ה ] שלא בכיתי זה תמי׳ [ ה ] [ = תמיהה ] . 66 מימי, והבנתי שלא משלי היתה זאת הבכיה . המפגש הראשוני, אם כן, הוא לא עם תורתו של הבעש״ט ואפילו לא עם תפילתו 67 אין ספק שלתמיהתו הגדולה של ר׳ יעקב אלא עם פעילות גשמית המכוונת לעונג . יוסף מהמפגש עם פנים אלו של הבעש״ט, אותם הוא פוגש בתחילה, יש חלק מרכזי 6 בטרנספורמציה המתחוללת אצלו בשעת התפילה הבאה מיד לאחר מכן . בסיפור התקרבות המגיד שב״שבחי הבעש״ט״, המגע עם העולם והמציאות הגשמית עובר דרך המשפט הראשון אותו שומע ר׳ דב בער מהבעש״ט : ״אין סוסים 69 משפט זה מציב במרכזו את הגוף הבריא ואת עניין האכילה . ר׳ שלי אוכלים מצות״ . דב בער אף ננזף על זלזולו במישור זה של החיים ובגין כך אף נקבע שאין הוא ראוי ...
To the book |
|
|