ה. ״שחצים היו ... אי זו אשה הוגנת לנו״

פרק שישי : ליקויי הנהגה, גנותו של האליטיזם וכאב השכול . ועל יד י ש הי ה ישעיה בן אח יו של מלך היה או׳ ליש ר ׳ דב ר ים של ק ינתורי ן בדרשה תמוהה משווה ר׳ לוי בין כינויי העם בנבואת הפתיחה של ירמיהו וישעיהו, ותולה את ההבדל ביניהם במוצאם הגיאוגרפי והמשפחתי של שני הנביאים : א״ר לוי : למטרונ׳ [ ה ] שהיו לה שני שושבינין אחד עירוני ואחד בן מדינה . זה שהיה עירוני היה אומר לה דברים של ניחומים, לא בת טובים את לא בת גניסים [ בת מיוחסת, אצילה ] את . וזה שהיה בן מדינה היה או׳ לה דברים של קינתורים, לא בת עניים ירודים את לא בת סכופים [ עלובים ] את . כך ירמיה על ידי שהיה עירוני מענתות היה נכנס לירושלם ואומ׳ לישר׳ דברים הוון של ניחומים, שמעו דבר ה׳ בית יעקב ( יר׳ ב, ד ) , אילין מיליא עזיבתה אבהתהון עבדין [ אלו הדברים המכוערים היו אבותיכם עושים ] . ברם ישעיה על ידי שהיה בן מדינה מירושלם היה או׳ לישר׳ דברים של קינתורים, שמעו דבר ה׳ קציני סדום ( יש׳ א, י ) , לא מן פליטתא דעמה דסדום אתון [ לא מפליטי סדום אתם ] . א״ר לוי : אמוץ ואמציה אחים היו, ועל ידי שהיה ישעיה בן אחיו של מלך היה או׳ לישר׳ דברים של קינתורי...  To the book