ב. ״ועל שלא נטלו עצה זה מזה״

פרק שישי : ליקויי הנהגה, גנותו של האליטיזם וכאב השכול 0 וכה״א ויקחו שני בני יעקב ( שם לד, כה ) . ממשמע שנאמר שמעון ולוי ( אחים ) איני יודע שהם בני יעקב ? אלא בני יעקב שלא נטלו עצה מיעקב, שמעון ולוי שלא נטלו זה מזה עצה ( בראשית רבתי מט, ו, עמ׳ ) . מצד שני, הביטוי ״שלא נטלו עצה זה מזה״ מופיע גם בדרשה יחידה המשבחת את נחישות עם ישראל לקיים את הדיברות : ויען כל העם קול אחד ( שמ׳ כד, ג ) , שלא נטלו עצה זה מזה . כל הדברים אשר דבר ה׳ נעשה ( שם ) , שהקדימו עשייה לשמיעה . שכל השומע ואין בדעתו לעשות נוח לו שלא נברא ( מכילתא דרשב״י כד, ג, עמ׳ 0 ) . מנגד קיימות מספר דרשות המשבחות קבלת החלטות מתוך התייעצות, לעומת ביקורת כלפי מי שנמנע ממנה . שתי דרשות מסוג זה מיוחסות לר׳ יונתן . הדרשה האחת מתארת התמודדות עם קנטור המינים על נוסח הפסוק המתאר את בריאת האדם ״נעשה אדם״ . ר׳ יונתן מתאר את הדו-שיח שהתקיים כביכול בין הקב״ה למשה, ובו מוסבר למשה כי לשון הרבים שנקט הפסוק בתיאור מעשה האל מלמד על היוועצות האל במלאכי השרת . הקב״ה אינו מוותר על נוסח זה חרף אפשרות הקנטור של המינים, עקב המופת לדורות בדבר החובה של הגד...  To the book