מבוא לחלק השני

דיוקן בשביל הדורות 6 מקבילה מעידות שהחברה היהודית בתקופה זו ייחסה חשיבות רבה לייחוס : המשנה בקידושין ( ד, א ) מתארת את מעמד עולי בבל בסדר הדרגתי של מוצאם המשפחתי, ובמשנה אחרת נזכר הייחוס כאחד הקריטריונים המאפשרים חברות בסנהדרין בימי הבית ( סנהדרין ד, ב ; קידושין ד, ה ) . יוסף בן מתתיהו בספרו האוטוביוגרפי ״חיי יוסף״ מוסר רשימה גניאלוגית של משפחתו המוכיחה את היותו משתייך למשפחת כוהנים מתיאורים בספר יהודית ובספר טוביה ניכרת עדיפותם של נישואים פנים עתיקה . 7 התופעות הללו רווחו בעיקר בקרב חוגי הכוהנים 6 ועוד . משפחתיים על ״נישואי חוץ״ ומשפחות מיוחסות, אולם השפיעו גם על יתר חלקי החברה . חורבן הבית תרם לתהליך ירידת קרנן של המשפחות המיוחסות הוותיקות, ובעיקר של משפחות כוהנים, שבהיעדר תפקיד מרכזי בפולחן לא היתה חשיבות מעשית רבה בתקופה זו ממשיך עדיין גורם הייחוס לשמש כנתון בעל חשיבות לייחוסן המשפחתי . הן בענייני נישואים והן בחלוקת תפקידי הנהגה, אולם מאפייני המעמד משתנים, ותחת מעמד משקלו של הייחוס המשפחתי והתורשתי מתרחב יתרון הייחוס של בן תורה . זה צריך היה לכאורה להיות מבוסס על הֶשׂגיוּת אישית של...  To the book