|
|
סיכום החלק הראשון בחלקו הראשון של הספר עקבנו אחר מסורות העוסקות בשלוש דמויות מקראיות : פנחס, יתרו ואברהם, והצענו לראות את העיסוק בדמויות אלו ככלי להבעת עמדותיהם של בעלי המסורות בשאלות הנוגעות להיבטים שונים של לאומיות : היחס לשלטון הזר, שמרנות מול בדלנות במגע עם נכרים, היחס כלפי המבקשים להצטרף לעם ישראל, וכן היחס כלפי מי שפרש מהקהילה היהודית . העיון במסורות מגלה רפרטואר רחב של תפיסות והשקפות עולם, המייצגות את שינוי המציאות והגמישות שגילו מנהיגי הציבור לנוכח שינויים אלו, מתוך הבנה שקיבעון תפיסתי יחבל בשלומו של כוח ההישרדות הציבורי . לעיתים רפרטואר ההשקפות העולה מהמסורות מסגיר מחלוקת אידיאולוגית פנימית של חכמי דורות מקבילים, בשאלת היחס לסביבתם הנכרית . מסורות בעלות מסר שמרני מלמדות על קבוצת חכמים שסירבה להגמיש את כללי ההרחקה ההלכתיים, וסברה שחוסנו של הציבור תלוי ועומד בהגדרה המבדלת של ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״ . בשאלת מעמדן של הדרשות על אישי המקרא ביחס להלכות ההרחקה יש כמה אפשרויות . אפשרות אחת היא, שהדרשות מלוות את ההלכה ומפשטות אותה באופן השווה לכל נפש . על פי אפשרות זו היו חכמים שעסקו בה...
To the book |
|
|