פרק שני: יתרו – מודל לגיור או נטע זר על עיצובו הייחודי של יתרו בפסיקתא דרב כהנא ומשמעותו

דיוקן בשביל הדורות 7 באופן דומה, נעמוד על עקרונות שיטתיים המאפיינים את החיבור וננסה להבין באמצעותם על מה ולמה נוטר עורך המדרש טינה סמויה לדמותו של יתרו . סדרה של מחקרים דנה באופן הטיפול בדמותו של יתרו בספרות הבתר-מקראית ובספרות המדרש . בסקין סוקרת את המדרשים המוקדמים והמאוחרים על יתרו, ומצביעה על הזיקה שבין תוכנן החיובי של מרבית דרשות חז״ל, לתפיסתו של יתרו כמי שמייצג את יחס ההנהגה לגרים בני תקופתם . בהמשך דנה בסקין ביחסם של יוספוס ופילון ליתרו, וכן מציעה הסבר להתייחסות המינורית והבלתי אוהדת לדמותו פלדמן סקר את ההתייחסות ליתרו בכתבי פילון של יתרו בספרות אבות הכנסייה . את יחסו האוהד של יוספוס ליתרו הוא מסביר כחלק ממגמתו להאיר את ויוספוס . פניה הנאצלים של היהדות, וניסיון להפריך את הטענה על יחסי האיבה שמגלים היהודים כלפי מי שמוצאו איננו יהודי . הסתייגותו של פילון מיתרו, כפי שעולה מאזכוריו בכמה מחיבוריו, נובעת לדעת פלדמן ממוצאו המדייני של יתרו . פילון, בניגוד לתפיסה המאפיינת את מרבית מדרשי חז״ל, אינו מייחס ליתרו מעמד של גר, ואם כן הקִרבה בינו לבין משה ומעורבותו בהנהגה הישראלית אינה עולה בקנ...  To the book