תרגום וקרוביו: תרגום כחלק ממערך היחסים עם טקסט מקור ביצירות על פי שקספיר

רחל ויסברוד 230 דיגום זה כמו הבאים אחריו שייך לחלק ה"שירה" על הקשת של הולמס . אפשר לראות בו חיקוי באותה לשון שבה נכתב המקור, תוך ביצוע שינויים במקומות שסומנו כבעייתיים ( "זוהי" במקום "הנה", "חשוב" במקום "נעלה", "לסבול" במקום "לשאת", "פגעי המקריות" במקום "אבני מרגמותיו", "לחסלם" במקום "וקץ לשים להם" ועוד ) . הוא יכול להיחשב לתרגום אם נכלול במושג 58 במונחיו של פופוביץ', מדובר בתרגום מכליזה את התרגום התוך-לשוני . שני של המונולוג השקספירי, או בתרגום פולמוסי ( קונטרוברסלי ) , השופט את התרגום המוקדם מנקודת מבט עכשווית . נראה שהאפשרות השנייה מתאימה יותר, מכיוון שלפי הצהרתו של אבידן עצמו, הפרוטו-טקסט של תרגום זה הוא התרגום של שלונסקי ולא המקור השקספירי . יש לציין שחלק מהדיגומים של אבידן יכולים להיחשב לפרודיות, בגלל הנימה המלגלגת שיש בהם כלפי המקור ; אך לפי ויסמן, הדיגומים למונולוג של המלט בתרגום שלונסקי הם מן ה"רציניים-אנליטיים-לימודיים" שבדיגומיו . 59 על הדיגום השני אומר אבידן שהוא "מהווה משיכה נוספת אל מחוץ לפואטיקה השלונסקאית", וזאת בהשוואה לדיגום הראשון ה"כולל עדיין 60 להלן שורותיו הראשונו...  To the book