התיאטרון לימד אותי לחיות

יב 139 את . וכאן זו דמות שהיא רחוקה ממך מאוד, רוחנית, רחפנית, אפילו סנטימנטלית . את הרגשת את זה ? ליא : מה זאת אומרת לא הרגשתי ? אני ידעתי את מי אני משחקת, בוודאי שהרגשתי . אבל בקריירה של שחקן, אם השחקן פחות או יותר טוב, הוא צריך לדעת את מי הוא הולך לשחק . אני ידעתי שזו לא אני . זו אלכסנדרה, והרוחניות הזו, אני מכירה טיפוסים כאלה, המון ! אחד התנאים להיות שחקן הוא לדעת להסתכל מסביב ולא רק על עצמו . צריך להתבונן, ואני פגשתי הרבה אנשים רוחניים וגם כאלה שלא היו רוחניים אבל רצו להיות רוחניים . . . אני מכירה את הסביבה הזאת של הציירים . כשהלכתי לשחק את התפקיד נזכרתי בשורה שלמה של אנשים שחיו באופן דומה . הם לא היו ציירים כל כך גדולים כמו שהם חיו את החיים האלה של האמנות . וכשעשיתי את הדמות נזכרתי בחברה שלי שהייתה ציירת ואיך היא ראתה את החיים ואיך החיים שלה התגלגלו . והיא הייתה מעין רוחנית, ולעת זקנה הרוחניות שלה הייתה בגבול עם דמנציה . החיים האלה של הציירים הם התנהגו די מוזר . יניב : לאורך כל השיחות שלנו את מספרת לי שאת אדם מתבונן, שבכל תפקיד ניסית לחשוב על טיפוסים שהכרת במהלך החיים שלך, שהם דומ...  To the book