|
|
גלעד ששון 60 170 חשוב להדגיש שבהגדרה ההלכתית שהמגילות האלה וכן ג : א, יב ו - ח : א, טו ) . אינן מטמאות את הידיים, אין כוונתם של החכמים להוציא את הספרים מכתבי הקודש . כך שלדיון הזה אין כל השלכה על הנושא המורכב של הקנוניזציה של 171 המקרא . משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו בספרות חז"ל יש דיון נוסף על ספריו של שלמה, וממנו עולה שהיו חכמים שהרגישו אי-נוחות מחיבורי שלמה . אי-נוחות זו עולה מההתלבטות התיאורטית 172 בניגוד לדיון אם יש מקום לספרי שלמה בין כתבי הקודש, או שיש לגונזם . הקודם על טומאת ידיים, הדיון הזה אינו הלכתי והוא נשאר במישור התיאורטי . 173 בדיון על המקור הקדום אשר דן בגניזת ספרי שלמה נמצא באבות דרבי נתן . חלקם של חזקיה וסיעתו בחיבור ספר משלי דנים התנאים בגניזת שלושת ספרי שלמה . וזה הדיון כפי שהוא מובא בשני הנוסחים של אבות דר' נתן : אבות דר' נתן, אבות דר' נתן, נוסח א פרק א, עמ' 2 נוסח ב פרק א, עמ' 2 "הוו מתונים בדין" ( אבות א : א ) - כיצד ? מלמד שיהא אדם ממתין בדין, שכל הממתין בדין מיושב בדין, שנאמר : "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" ( משלי כה : א ) ולא ש"העתיקו"...
To the book |
|
|