|
|
267 מחשבות מיניות האמיתית הם לא מספקים . הדגש בהופעה הוא על תפאורות והעמדות, ורוטינת ההתפשטות עצמה היא קצרצרה ונטולת דמיון : הגברבר התורן פותח את כפתורי חולצתו, מנגב בה את גופו המיוזע ומטיל אותה בתנועה גברית הצדה או אל עבר הקהל המשולהב . אחר כך הוא רוכן קדימה במעין קידה עמוקה כשגבו לקהל, משלשל את מכנסיו ונותר בתחתוני סליפ . כל העניין אורך לא יותר מחצי דקה - קצר, גברי ומאוד לא סקסי . התערטלות כזו מתרחשת כבר בחמש הדקות הראשונות של ההופעה, ואחר כך הטקס פשוט חוזר על עצמו בדיוק מוחלט שוב ושוב עם כל אחד מחברי הלהקה . אין בנייה של מתח ארוטי, אין ביטוי אינדיווידואלי, ההתערטלות היא מכנית - עולים, מתפשטים ויורדים . נראה שהקונספציה המנחה היא יותר זו של תצוגת אופנה מאשר של סטריפטיז . ובאמת, הגיוון היחיד הוא בתלבושות שהם מסירים . זלזול שכזה במוסכמות הז'אנר עשוי להיראות תמוה אולם למעשה סיבתו ברורה למדי, והיא שמדובר כאן בסטריפטיז גברי בפני קהל נשי . עצם הסיטואציה - הצבת גברים כאובייקטים מיניים והפיכת נשים לצרכניות של בידור מיני - יוצרת היפוך של חלוקת התפקידים המינית המקובלת, והמופע כולו עסוק בנטרול ה...
To the book |
|
|