פתיחה

186 צביה ליטבסקי 219 אלא שהלנה הלנה, מנהל עמה פרשת אהבים ומוליד עמה בן . של פאוסט אינה אותה אישה בשר-ודם שחיה כנראה במאה ה- 11 לפנה"ס, אלא צלם-אוב שפאוסט - הקוסם הנודד בעל היכולת העל-טבעית, שכרת ברית עם השטן - העלה בכשפיו . דומה, אם כן, שהסמל הידוע של היופי המושלם בתרבות המערבית מתגלגל מחדש במשך הדורות, מעבר לקיום הגשמי ומעבר לזמן ולמקום היסטוריים . ואמנם, כך אומר פאוסט של גיתה למראֶהָ של הלנה : נִיבִי אִלֵּם, חָרֵד אֲנִי לִנְשֹׁם ; לִבִּי חוֹלֵם, גָּזִים זְמַן וּמָקוֹם . 220 היופי שמילים אינן יכולות לבטא, שביכולתו להעניק "אלמוות בנשיקה", שהיקום כולו משתחווה לפניו, שמעורר ברואהו את חוויית המוחלט ואת יראת המוות, האם יש קשר בינו לבין הופעתו כצלם ? האם קיימת זיקה בינו לבין ידיעת המופלא מבינת אנוש, שלמענה מוותר פאוסט על נשמתו בת האלמוות ? האם לדמותו של השטן, אימת האדם ובן בריתו של פאוסט, יש מקום משמעותי לצִדה של חוויית השלמות שיופי זה מייצג ? וכיצד ניתן להבין את אפסות המילים לתיאור היופי ( "ניבי אילם" ) לנוכח אלפי חרוזי השירה שנכתבו בהשראתו ? שאלות אלה יידונו כאן תוך כדי התבוננות בכמה גרסא...  To the book