|
|
140 צביה ליטבסקי אין כל תחושה של ראשית וסוף, של נקודת מוצא ונקודת סיום . מכל אלה נובע גם ההבדל בתפיסת הזמן בין שתי היצירות . מסעו של אודיסאוס משתרע על פני עשר שנים, שמהלכן מהווה תמה מרכזית ביצירה . היבט עיקרי של תמה זו הוא הזיכרון, המניע את המסע הביתה . ואילו באיליאדה לא המתרחש בזמן הוא החשוב, אלא הצלילה לתוך הרגע, רגע השלכת הנפש מנגד, רגע החוויה העילאית . הצלילה אל הרגע הזה כמוה כחריגה מהממד הכרונולוגי אל ההנצחה והנצח, זמנה של השירה . מכאן נובע גם ההבדל הלשוני שבין שני האפוסים . לשונה של האיליאדה פיוטית ונשגבת יותר מזו של האודיסיאה . ואם האודיסיאה היא סיפורו של אדם בוגר, חכם ובעל ניסיון, הרי האיליאדה היא סיפורם של נעורים . והם נמהרים, קיצוניים, ששים אלי קרב, בלתי מתפשרים, יפים עד בלי נשוא, עזי רוח ומגביהי עוף . ב איליאדה הזמן שמעבר לחיים הוא בעל החשיבות העליונה, לא זמן החיים עצמם . נוכחותו של המוות, השורה על כל פרק ופרק באיליאדה, היא על-זמנית, ועל כן היא היא המושא המוחלט של התשוקה . כל מושא אחר, אובייקט או פעולה, הוא זמני . רק בזמן הנצח, כלומר במוות, מגיעה התשוקה ליופי - שהשירה היא גי...
To the book |
|
|