|
|
28 צביה ליטבסקי בהמצאות מטמורפיות נועזות ומרתקות, הנובעות מתוך חוויית חירות של שליט שהיקום כולו הוא חצר המשחקים שלו . בחוויית המשחק, הן כזיכרון ילדות, והן כרגעי חסד בחיינו הבוגרים, אנו חווים חירוּת מוחלטת . המשחק הוא התגלמות החירות . בכך הוא שונה מכל תופעה אחרת בטבע . אין לו תכלית מחוץ לעצמו . הוא הקסם וההיקסמות, שכן הוא מניח גבול בינו לבין המציאות על התחייבויותיה ועמלהּ . ייחודו הוא בסוד, בהסתרת הזהות מתחת לפניו של גלגול הצורה . בכך מגלם זאוס את אינסוף אפשרויותיו של המשחק . בניגוד לדיוניסוס, שגלגוליו נועדו לשם הנכחת קיומו, לזאוס לא ניתן לייחס צורך מסוג זה . לאחר ניצחונו על הטיטאנים, מעמדו כמלך האלים אינו מוטל בספק . ריבונותו המוחלטת היא המאפשרת לו להיות ילדי . הוא מייצג את חיי העונג והשמחה של האלים בני הנצח, נטולי תודעת הסופיות, את השעשוע . יוהאן הויזינגה ( Huizinga ) בספרו האדם המשחק רואה את המשחק כעתיק מן התרבות . מושג התרבות "לעולם הוא עומד על מציאותה של חברת בני אדם, ואילו בעלי החיים לא המתינו לו לאדם שיבוא וילמדם לשחק" . על כן "עוצמת המשחק אינה מוצאת את הסברה [ . . . ] מסרבת לכל ...
To the book |
|
|