|
|
96 יצחק בנימיני בנכונות של מלצר, את הדרישה לקרבן, אבל לא היה מקריב את הקרבן, משום שאינו יכול לעזוב את הבית, אי-אפשר בלעדיו, המשק זקוק לו, תמיד יש עוד משהו לסדר, הבית אינו גמור, אבל בלי שהבית יהיה גמור, בלי המשענת הזאת, אינו יכול לקום וללכת, זאת מבין גם התנ"ך שנאמר : "ויט אהלו", ואמנם היה לו לאברהם הכול בשפע גם קודם לכן ; אילולא היה לו הבית, היכן היה מגדל את בנו, באיזו קורה היה תוקע את המאכלת ? למחרת היום : עוד הרהרתי הרבה באברהם זה, אבל כל אלה מעשיות ישנות, לא כדאי לשחֵת עליהן דברים ; ביחוד לא על אברהם הממשי, היה לו הכול כבר קודם, הוא הובל לכך מילדות - איני רואה כאן את הקפיצה . אם כבר היה לו הכול, ועם זאת היה אמור להיות מובל עוד יותר גבוה, צריך היה שמשהו יילקח ממנו, לפחות למראית-עין : זה דבר הגיוני, לא קפיצה . לא כן האברהמים הנ"ל, אלה עומדים באתר הבנייה שלהם ואמורים פתאום ללכת אל הר המוריה ; אפשר אפילו שאין להם כלל בן, וכבר הם אמורים להעלות אותו לעולה . אלה דברים בלתי-אפשריים, ושרה צודקת כשהיא צוחקת . נשאר אפוא החשד הזה בלבד : שהגברים האלה אינם משלימים בכוונה את בניין הבית ו - אם להביא...
To the book |
|
|