|
|
240 שלמה זנד ברם, במובנים מסוימים נראה היום יותר מתמיד שזה היה במידה מסוימת ניצחון פִּירוּס . אם הגלובליזציה הקפיטליסטית הראשונה בסוף המאה ה- 19 נדרשה למדינת לאום - על מוסדותיה וזרועותיה משמרי חוקי הרכוש ועל שלוחותיה הצבאיות השומרות את הקולוניות - הרי הגלובליזציה המהירה של סוף המאה ה- ,20 שהתאגידים הבין-לאומיים קובעים את קצב התקדמותה ואת יחסי הכוח בה, החלה לרוקן את הדמוקרטיה במדינת הלאום מעוצמתה הריבונית החלקית שהייתה לה בעבר . כבר זמן רב שלהון אין משכן קבוע ( לא בטוח שאי פעם היה לו ) , וזרימת הכספים מתבצעת יותר ויותר מחוץ לשליטת מדינת הלאום, ואפילו ללא פיקוחה . הגלובליזציה הכלכלית והטכנולוגית הולכת ועושה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית למסגרת של משחק אלקטורלי כמעט חסר משמעות ומרוקן חלקית . כוחם של מוסדות פוליטיים נבחרים הצטמצם באותה מידה שהריבונות הלאומית איבדה יותר ויותר מכוחה בכל המדינות שאינן מעצמות-על . אל מול תהליכים רבי-עוצמה אלה של התאגידים העל-לאומיים ההופכים את העולם למהיר, נייד ודינמי יותר, לא נוצרו איגודי עובדים בין-לאומיים חזקים שיבלמו את שליטת ההון הגדול, את שרירותו, את אלימותו ה...
To the book |
|
|