|
|
[ 51 ] מגעים בין יהודים לערבי ם בתקופ ת טרום-ה מד ינה ( 1908 - 1948 ) "השאלה הערבית" — שאלת היחס של העולים הציונים כלפי האוכלוסייה המקומית הערבית — לא הייתה בהכרח "כה נעלמה", כפי שפסק יצחק אפשטיין במאמר ידוע שפרסם ב- 1907 ובו מתח ביקורת על שיטת קניית האדמות הכרוכה בנישול ערבים ובהתעלמות מהאוכלוסייה המקומית . כבר ראשוני העולים עמדו על המתח והבעייתיות של תחייה לאומית יהודית 4 עם זה, הכרה והיכרות אלה לא התבטאו בשדה המתקיימת בסביבה ערבית . המדיני ; "עד מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908 ", כתב אלסברג, "לא 5 למעשה עד 1911 , כותב הייתה שאלה ערבית קיימת במדיניות הציונית" . בארי, לא התקיים דו-שיח של ממש בין ציונים לערבים, לא כיחידים ולא כארגונים . הקשר היחיד היה חליפת מכתבים בין יוסף אל-ח'אלדי, הנציג הערבי של ירושלים בפרלמנט העת'מאני, לתאודור הרצל ב- 1899 , אשר עסק בשאלת זכויות היהודים בארץ ישראל . אף שאל-ח'אלדי רחש אהדה וכבוד 6 ליהודים, הוא התנגד נמרצות לשאיפות של הציונים להתיישב בארץ ישראל . אולם הייתה זו אפיזודה יחידה שלא היה לה המשך, לא בין אל-ח'אלדי להרצל ( שנפטר ב- 1904 ) ולא בין מנהיגים צי...
To the book |
|
|