כשהילד הוא המטופל

] 226 [ בין החלמה לריפ וי את כל המידע בנוגע למצבו . בהקשר זה חשוב לזכור שילדים יכולים לקלוט בחושיהם החדים המון מידע מהסביבה והם מלאים שאלות, חששות ורגשות שונים, כולל לעיתים רגשות אשם . ילד שלא יקבל תשובות מהוריו או מהאנשים המבוגרים שקרובים אליו, יגיע למסקנות, לעיתים שגויות מאוד, בכוחות עצמו . נוסף על כך ילדים שמתמודדים עם מחלות קשות מתבגרים מהר הרבה יותר מילדים בריאים בני גילם, ולכן יש לאפשר להם לשאול שאלות, כמה שהם רוצים, מתי שהם רוצים ועל איזה נושא שהם רוצים . על התשובות להיות פשוטות ואמיתיות, וכמו עם מבוגרים, חשוב להבין באמצעות שיחה מה הילד מבין וכמה מידע הוא מעוניין ומסוגל לקבל . במרבית המקרים תהיה טעות מרה להניח שאם נאמר לילד "אל תדאג" הוא יפסיק לדאוג . שלא כמו מבוגרים, המסוגלים להכיל שקרים לבנים כמו "הכול יהיה בסדר", ילדים עלולים לחוות משבר חמור מאוד אם מבוגר הבטיח להם שהכול יהיה בסדר, ואז מתברר להם שהכול ממש לא בסדר . אם קשה לאדם מבוגר לתת תשובות על מצב עתידי, אפשר להתמקד בתשובות שנכונות למציאות העכשווית . לדוגמה, לשאלה "מתי סוף-סוף אני אהיה בריא ? " במקום לומר "אל תדאג, הכול יה...  To the book