עדיף לשאול מידע מלתת מידע

] 100 [ בין החלמה לריפ וי בדרך מדגישים נקודות ציון חשובות ( "בתאריך זה וזה אובחנת / הטיפול הראשון היה מסוג . . . / בטיפול השני כבר עשינו . . . / ואז הידרדר המצב והתחלנו את תרופת המחקר . . . " ) , עד שמגיעים לשלב שבו אומרים במילים כאלו או אחרות : "למעשה כעת אין לנו יותר מתווה טיפולי עבורך ואנחנו צופים שימיך ספורים" . בכמה מהמקרים השיחה משלבת מפל של מילים מהז'רגון הרפואי המקצועי, שגורם למטופל בלבול נוסף . סוג כזה של "שיחה" אינו מועיל ולעיתים אף מזיק למטופל . אמנם הוא מבין שמשהו מאוד לא טוב קורה לו, אך תחושת החרדה בשילוב שטף המילים הלא ברור גורמים לו להיאטם . הוא שומע את הדיבור אבל לא מבין ולא מפנים שום דבר ממה שנאמר לו . לפני כמה שנים פורסם מאמר שבדק את מידת ההבנה של מטופלים, שזה עתה יצאו מביקור אצל רופא המשפחה בעקבות דלקת חורף סטנדרטית בדרכי הנשימה . אף שהרופאים ידעו שהמטופלים שלהם יתושאלו עם צאתם מהחדר, ואף שהמטופלים עצמם התמודדו עם מחלות חורף ללא סיבוכים ובוודאי שללא סכנת חיים, בכל זאת שיעור המידע שקלטו והבינו היה זעום . הממצא הזה ודאי מועצם כאשר מטופלים מצויים במצב גופני ורגשי ירוד מ...  To the book