|
|
] 83 [ פ תא ום החיים מש תנים להיות קשורים לנוכחות פיזית ( כגון הסעה, נוכחות וליווי בזמן טיפולים ) , ליכולת ביורוקרטית ( לטפל בקבלת חוות דעת נוספת, להגיש ניירת לביטוח לאומי, להביא תרופות מבית המרקחת ולטפל באישורים להסעת מטפל או מטפלת זרים ) , למתן טיפול סיעודי ורפואי ( לסעוד את המטופל, לדאוג לנטילת תרופות בזמן, ליטול מדדים, לחבוש פצעים ולהזריק תרופות ) , ליכולת לגייס משאבים כלכליים ( ביטוחים של המטופל, ביטוח לאומי, בני משפחה או תרומות של זרים ) וליכולת להכיל ולהתמודד רגשית בליווי, גם של המטופל וגם של בני משפחה אחרים . לבסוף, אם יש פער גדול בין הצרכים למשאבים, צריך לראות איך ומאין, אם אפשר, לגייס עוד משאבים . גם במקרים שבהם מרבית בני המשפחה והחברים רוצים לעזור, לא כדאי שכולם יעשו הכול וכל הזמן . לאחר בירור הצרכים יש להתארגן לפי החוזקות של כל אחד, ולבדוק מי יכול לעשות איזו מהמשימות הקיימות . לא כולם טובים או פנויים לביצוע כל המשימות . ככל שההתמודדות עם המחלה צפויה להיות ארוכה יותר — כך ההתארגנות צריכה להיות מסודרת יותר . קשה לשמור על אנרגיות גבוהות לזמן ממושך, וגם כדאי שהאנשים סביב המטופל...
To the book |
|
|