הקדמת העורך

44 אלן באדיו חשיבה על שימור המסירה של העתיד . לבסוף, אפשרות המסירה מהאדם הזקן בעתיד דורשת, לכל הפחות, כתובת, כמה תלמידים ותעתיק, ועל כן אנו חוזרים לנקודה שבה מוסד הפילוסופיה מצריך כתובת, מסירה והכתבה, וששלושת התפקודים האלה מבוצעים באופן הטוב ביותר באמצעות חלוקת דואר, השכרת חדרים והוצאת דפוס מחתרתית . ייתכן שהאדם הזקן מעורב באמת רק בכתובת, ובמקרה זה עלינו לגשת לשאלת האפשרות של הקהל . שאלת הקהל קשורה באופן יסודי לשאלת קיומם של הקוראים . מבחינתכם, קוראי הטקסט הזה, כמו גם מבחינת הסטודנטים בכיתה עם באדיו בסאס- פי ( Saas - Fee ) , שוויץ, הקהל הוא משהו כמו קבוצה גנרית . כולכם, קבוצת הקוראים, אינכם מזוהים קולקטיבית עם שום תכונה מדויקת, ועקב כך המורה אינו יכול להניח מהן המוטיבציות של כל סטודנט / ית או קורא / ת . המסירה שלו מוכרחה להיות משהו כמו כתובת-ריק ( ה ) . כך הפילוסופיה מוסרת את עצמה דרך הריק של כתובתה כל עוד ישנו קהל או קוראים שהם קבוצה גנרית, ומי שמחליטים, לעיתים קרובות מאוד כנגד כל הראיות, שההוראה או הספר מיועדים להם . במובן מסוים, הספר שבידיכם לא נמסר לציבור . הוא מופץ במחתרת ולתלמידי...  To the book