כנסיית ישו הנער הסלזיאנית בנצרת — מחקר מונוגרפי

עינת סגל 68 דרשו מזה זמן רב את זכותן "הטבעית" להגן על נתיניהן במזרח, זכות שקיבלה תוקף רשמי עם חתימת הסכם ברלין ביולי 1878 . 4 החל מ- ,1903 צרפת הייתה מוכנה לוותר על מקומה ולהעניק זכות היסטורית זו לאיטלקים, אשר חפצו בה . 5 המהלך עוּגן בהסכם שנחתם בין צרפת לאיטליה ב- 1905 , שלפיו מוסדות הדת אשר יבקשו זאת — וביניהם הבתים הסלזיאנים בלבנט — יוכלו לעבור מחסות צרפתית לחסות איטלקית . 6 בעקבות מהלך זה הועברו המוסדות הסלזיאנים בבית לחם, בקרמיזן, בבית ג'ימל ובנצרת לחסות ממשלת איטליה, וממשלת צרפת ביטלה את הקִצבה השנתית שנהגה להעניק לסלזיאנים . 7 בנצרת ניהל הכומר אתנז פרה מאבק עיקש ובלתי מתפשר נגד ההחלטה להעביר את בית היתומים לחסות איטלקית . התנגדותו הנמרצת עמדה בניגוד לעמדתו המתפשרת של שגריר צרפת בקונסטנטינופול, ז'אן קונסטנס ( Jean, M . Constans ) . לדבריו של אתנז פרה, בית היתומים נוסד על ידו ובזכות כסף צרפתי ואישורי בנייה שקיבלה ממשלת צרפת מן השלטון העות'מאני ; בנוסף לכך, פעל במקום צוות עובדים צרפתי . אי לכך, טען פרה, יש להשאירו תחת חסות צרפתית . 8 עמדתו התקיפה והסרבנית של הכומר אתנז פרה הביאה לש...  To the book