סיפורי מנהלות ומנהלים

בין כבוד להשפלה 83 מקבלים חזרה, שלא מובן מאליו, זה מה שמחזיק אותי ברגעים הלא ‑ קלים . מצד שני, כשאתה מקבל מכתב מהפיקוח עם המילה : "לתגובתכם", לא שהוא באמת הולך להתערב, אבל כל ה"איחסה פיכסה" הזה ‑ "לתגובתכם" ‑ במקום להדוף אותם, אז אנחנו צריכים להתחיל לנסח, וזה מעורר בחילה ואולי אי אפשר להדוף וצריך להתנסח, וזה משהו שמקומם אותי, כי האנרגיה מתחילה להיות לא בפרופורציה, וזה הדברים שמחלישים . ודבר נוסף : אם אני תופסת ילד בשקר או מעתיק במבחן אני מגיבה לזה, אבל אני לא emotionally נפגעת אבל לא כך לגבי דברים שהם bulling ‑ אם אני פתאום אראה איזו בת שמתנהגת באכזריות או ברשעות או בן שהייתה לו חברה ונפרד ממנה ‑ דברים שאפילו לא קשורים ישירות לבית ספר ‑ ואחר כך מתנהג, כמו שאומרים, כמניאק אמיתי, הדברים . האלה, זה מוציא ממני את הצדדים הפחות יפים, וברור לי שאני אתערב, כי זה יושב לי על דברים שהם אבני היסוד שלי, ועל זה אני לא מתפשרת . אלו הדברים שקשים . הם לא מחלישים אותי, אבל הם מעייפים אותי . החוויות שלי הטובות הן ממלאות אותי, הן מרגשות אותי, הן גורמות לי לגאווה, הן נותנות לי כוחות, ואם מישהו יפתח עליי פה...  To the book