פרק ה

מ ש נ ה א מסכת יבמות 227 במקצת : "כיצד היה רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ? שתי יבמות ויבם אחד, נתן גט לזו וחזר ונתן גט לזו . רבן גמליאל אומר חולץ לראשונה ומותר בקרובות שנייה, וחכמים אומרים אסור בקרובות שתיהן וצריכה חליצה אחת מהן" ( פ"ז ה"ג ; בבלי נא ע"א ) . אם כן הגט שנתן בטל, וצריך לחלוץ לראשונה . הגט אינו מספק ואחר הגט צריכה לבוא חליצה נוספת, אך הוא מספיק כדי לבטל כל פעולה באישה השנייה . פירוש התוספתא מקרב את עמדת רבן גמליאל לעמדת חכמים ( להלן ) , אך אינו פשט דברי רבן גמליאל במשנה . דברי רבן גמליאל מנוסחים ככלל כמו 'אין מאמר אחר מאמר', ולכן לדעתנו אין להעמידו במקרה מצומצם כלשהו . אם צודקים אנו הרי שזו ראיה לתלות התוספתא במשנה . התוספתא מסבירה את המשנה הנראית בעיניה קשה . אם כן : לפי פשט דברי רבן גמליאל במשנה, אחר גט אין צורך בפעילות נוספת . לפי התוספתא, אחר גט צריך חליצה לראשונה והשנייה נחשבת כאלמנה . לפי חכמים אחר הגט צריך חליצה לראשונה והשנייה נחשבת כגרושה . רבן גמליאל מבטל את תוקפה החוקי של הפעולה השנייה . כלומר, עם הגט או טקס החליצה הראשון האישה הופכת לגרושתו ; הוא אסור בקרובותיה...  To the book