פרק ד

168 מסכת יבמות פ ר ק ד לבירור הספק : "אם בחזקת הראשון הוא", כלומר היו לה סימני היריון מוקדמים . מעניין שהמשנה אינה מציגה דרך בירור זו ומניחה ככל הנראה שבדרך כלל לא הבחינו בהיריון אלא בשלביו המאוחרים, דבר המשקף חוסר מודעות לסימני ההיריון ומאפייניו בשלביו השונים . קדמונינו לא ידעו להבחין בין פג לוולד, ואף האמינו שלתינוק בן שבעה חודשים סיכוי רב יותר לשרוד מאשר לבן שמונה חודשים . מודל זה של ספק אם הוולד 3 בן שמונה חודשים הוא בן תשעה לראשון או בן שבעה לשני חוזר בספרות חז"ל . נחשב למקרה "אבוד" מבחינה רפואית, שכן חכמים הניחו שילד נולד לתשעה חודשים או לשבעה חודשים אך לא לשמונה . כך, למשל, קטן שנולד לשמונה אי אפשר להקדיש את ערכו למקדש ( תוספתא ערכין פ"א ה"ג, מהד' צוקרמאנדל 4 ילד שנולד לשמונה חודשים הוא עמ' 543 ) , וכן המתכוון להרוג ילד כזה פטור . בחזקת מת ואין מטפלים בו בשבת, אף על פי שהוא עדיין חי, ודינו כמי שכבר מת : "בן שמונה חי ובן תשעה מת אין מתעסקין עימו לכל דבר" ( שמחות א ח, עמ' 99 ) , והוא בחזקת נפל ( תוספתא שבת פט"ו ה"ה ועוד ) . בהמשך שם ( ה"ז ) יש גם החולק ואומר שאם חי שלושים יום יצא ...  To the book