מעורבות הנזירים בשירותים החברתיים וההומניטריים

פרק ה׳ : הנזירים וכנסיית ירושלים | 143 ריבוי המוסדות, הנזירים ועולי הרגל מעידים על חשיבותה, קדושתה ומעמדה של ירושלים ועל עוצמת כנסייתה . ריבוי עולי רגל לירושלים הזרים הכנסות רבות בדמות תרומות והשקעה בבנייה . עולי רגל אשר בחלקם נשארו בעיר כנזירים תרמו לכנסיות וקיבלו שירותים ליטורגיים וחברתיים מהכנסייה, כך שנוצרה כאן מערכת גומלין חברתית - דתית וכלכלית ענפה, וכסף רב זרם 28 לכנסיות ארץ ישראל והביא לפריחתן . מיכאל אבי - יונה, עם זאת, סבר כי ההשקעות הרבות בבניית מוסדות צרכניים אשר אינם יצרניים כגון כנסיות, מנזרים, אכסניות ומוסדות צדקה, הרעו את 29 לדעתו, ירושלים הפכה כלכלת הארץ בבחינת "טוב לנשמה ורע לכלכלה" . למרכז לנזירים וקבצנים מרחבי העולם והדבר השפיע לרעה על הכלכלה . אולי צודק אבי - יונה בכך שההשקעה במוסדות לא יצרניים אלו אינה חכמה מבחינה כלכלית, אך היתה בכך תועלת כלכלית וחברתית אשר בוודאי הועילה 30 פעולות בניית הכנסיות, המנזרים ומוסדות הסעד לחיזוק מעמד ירושלים . דרשו כוח אדם רב ומיומן, והדבר האיץ את כלכלת הארץ בכלל ואת כלכלת ירושלים בפרט, גם על פי אבי - יונה עצמו וכך קטנה האבטלה וגדלה הס...  To the book