|
|
226 יונתן ונטורה שתוארה בספר הזה מורכבת הרבה יותר . מערכת זו מושתתת על כמה נדבכים של דמיוּן, חשיבה על הרגלי צריכה עתידיים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחומרים מורכבים . פעולות הדמיוּן הן נדבך חשוב בפעולת היצירה של המעצב המקשרת בין התעשייה לעולם האמנות . המעצב משתמש בתוכנות הדמיה המציגות לו דימוי חזותי של מוצר שעדיין לא יוּצר, מוצר המיועד למשתמש המדומיין במוחו של המעצב והקורם עור וגידים בחזונו העיצובי . באותה מידה, המשתמש הרוכש את המוצר בחנות ייעודית, בכלבו או בכל מרכז קניות לא תמיד ער למעצב או ללקוח / יזם, פרט ללוגו המותג . המעצב בורא חפץ חומרי בעקבות הוראותיו של הלקוח או היזם עבור משתמש או צרכן דמיוני . המעצב, הרכון מעל שולחן השרטוט או מול מסך המחשב, מעורב במעשה בריאה מתקדם המגלם מגוון תהליכים חברתיים ותרבותיים . מהי המשמעות החברתית – תרבותית של החפץ המעוצב ? מה אנו למדים מהמערך המורכב שבין הלקוח, המעצב והמשתמש ? אסכם את המחקר בשתי הסוגיות האלה . אתחיל בהתייחסות לחפץ המעוצב ואמשיך ל"טריומווירט העיצובי" . בניגוד לתפיסותיהם של אנתרופולוגים במחצית המאה ה – ,20 תרבות חומרית אינה עוד רכיב לצ...
To the book |
|
|