|
|
22 אריה קיזל על כל אחד מהם, מפעילה יחסי כוח במובן הפוקויאני ומשנה אותם . היציבות החלקית של ממד הזיכרון האישי אינה חסינה מפני יכולת ההשפעה הסביבתית 12 והקבוצתית, אשר הופכות אותה, במרבית המקרים, ל"נוזלית" ( באומן תשס"ז ) . בממד הזיכרון הקבוצתי, הנרטיב הוא אחד ממרכיבי הזיכרון הקולקטיבי אשר נמצא בשירות פרויקטים לאומיים ותרבותיים, ולרוב הוא מתפקד כמטא – נרטיב, כלשונו של ליוטר ( 1999 : 124 ) . ממד זה מאפשר הבניה, הרס, שיקום והתחדשות . הוא מאפשר גם התמודדות עם הסבל האנושי או שקיעה לתוכו ויצירת כאב מתמשך אשר מוליד התמרמרות, אי – אמון ותודעה של קיפוח, לעתים של קבוצות לאומיות או קבוצות אתניות בחברה . הנרטיב מכוּנן בתנאים של יחסי – כוח, והוא אחד ממרכיביו הדומיננטיים 13 קיומו מתאפשר תחת תנאים של אלימות סימבולית בלתי נראית של השיח . אך אפקטיבית, אשר מופעלת כלפי נרטיבים אחרים . נרטיבים הם בעלי כוח רב, וחיותם באה להם גם ממצב של "רשת נרטיבים" חברתית . כמו בזירה, כדוגמת החברה הישראלית, הם מתקוטטים על משאבי זיכרון, אמת היסטורית וחלוקות אמצעים, ובעיקר מתמודדים כנגד כוחות ההשכחה וההרדמה של הנרטיבים השכנים...
To the book |
|
|