|
|
164 ציפורה ( ציפי ) יבין סיפורם של שׂרי ואברם מבצבץ מסיפורים אחרים, משוחח איתם וזורק אור חדש על שלל נושאים ודמויות . הסיפור שלח את לשונו ורעיונותיו על פני המקרא כולו וחלחל לתשתית העומק של סיפורים אחרים . השימוש במילים מדריכות מדגיש "את שוויון הביטויים, כדי לקשור אלה באלה את המקומות המדברים במעשים 204 סיפור "אברם ושׂרי במצרים" הוא סיפור תיקון ובתוצאותיהם" . לסיפור אדם וחוה בגן עדן, שהוא סיפור שיבוש . לשני הסיפורים מוטיבים משותפים וזיקות לשוניות משותפות . מוטיבים משותפים בין שני הסיפורים תנועה של אחד המתפצל לשניים, ולהפך, שניים שכמהים לחזור ולהיות שוב לאֶחד, מסווים את סיפורן של שתי הממלכות-האחיות שנוצרו זו בצד זו, רגע מאוחדות ומיד אחר כך נפרדות ועוינות . כך האישה שנוצרה מגוף אדם, גוף אחד, גופים נאבקים זה בזה אך גם משלימים ודבקים זה בזה : חווה ואדם בגן עדן וסיפור אברם ושׂרי במצרים . "את האדם בצלמו" ( בר' א' 26 - 27 ) , "ודבק באשתו והיו לבשׂר אחד" ( ב' 23 - 24 ) , והעלילה מסתיימת בהחזרת מצב האחדות לקדמותו . כך גם מוטיב הפריון והריבוי שנאמר לאדם וחווה "פרו ורבו ומלאו" מופיע גם אצל אברם ושׂר...
To the book |
|
|