|
|
68 ציפורה ( ציפי ) יבין על שפתי השומעים . בל נשכח שיש לנו, לעם ישראל, ברית עם המילה, הטילו בזכרינו סימנים כדי שלא נשכח את הברית שלנו עם אלוהים, ברית מילים . התנ"ך עושה מאמצים גדולים מאוד למנוע מאתנו שכחה זו . הביטוי "הקריב לבוא" ( בר' י"ב 11 ) הוא ביטוי יחידאי במקרא מה שאומר "דרשני" . על פי ההקשר, כוונת הביטוי היא במובן של לגשת, להתקרב, להגיע אל מחוז חפצו ( שמ' ל"ב ,19 וי' ב' ,8 וכיו"ב ) . על פי רוב המספר המקראי משתמש בביטוי "קרב אל" בבניין פָּעַל / קל ברצותו להורות על התקרבות פיזית אל מקום / אל אדם פלוני או על התקרבות שיש בה בעילה ונגיעה מינית : "ואבימלך לא קרב אליה" במובן המיני של המילה ( בר' כ' 4 ) , ובמקומות אחרים "קרב אל המזבח" ( וי' ו' 7 ) במובן של הגעה אל מקום, ואחרים . לעומת זאת, הביטוי "להקריב ל" / "להקריב את" דינו בדרך כלל בענייני הקרבת קורבנות לה' ומופיע אף בענייני חוק ומשפט, פולחן וקורבן : "והקריב אותו לפני ה'" ( וי' ג' 7 ) , "והקריב את קורבנו לה'" ( במ' ו' 14 ) , ואחרים . לתורת הלשון המקראית כללים משלה . בדיקת תבנית הסיפור על "אברם ושׂרי במצרים" בפרק י"ב 10 - 20 מגלה שהמספ...
To the book |
|
|