|
|
226 יהודית ט' שובל | אמה אברבוך שורשי הדו-קיום עד לסוף שנות ה – 80 של המאה ה – 20 הייתה CAM תופעה ספורדית בנוף שירותי הבריאות בישראל . המוסדות הביו – רפואיים תפסו עמדה שלטת, שבאה לידי ביטוי בהגמוניה חסרת מתחרים על שירותי הבריאות . ארגוני הבריאות המקצועיים היו חזקים, ובתי הספר לרפואה הקנו לתלמידיהם את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של הפרקטיקה הרפואית של ימינו . מערכת הבריאות, ששורשיה קודמים בהרבה לייסודה של מדינת ישראל, סיפקה שירותי בריאות לרוב חלקי האוכלוסייה, גם אם לא ברמה שווה לכל נפש . המרחב המצומצם של ישראל ומבנה השלטון הריכוזי שלה אפשרו יותר שליטה מזו האפשרית בחברוֹת שהמבנים האזוריים והחברתיים שלהן מבוזרים במחוזות אוטונומיים או ברובעי ערים . השימוש הגובר של צרכנים בשירותי CAM בשנות ה – 80 הוא שהוביל לתגובתם של המוסדות הביו – רפואיים לשינוי שהלך והתגבש . אף על פי שהשימוש בשירותי CAM לא הגיע לשיעורים הקיימים במדינות אחרות במערב, השינוי בהתנהגות הצרכנים החל לאיים על ההגמוניה ארוכת – השנים של הביו – רפואה . רבים ממנהיגיה של האליטה הביו – רפואית לא יכלו להעלות על דעתם שהצרכנים יעדיפו את הפרק...
To the book |
|
|